ביטוח פנסיוני – המדריך השלם

ביטוח פנסיוני הוא הסדר פיננסי המבוסס על מכלול אמצעים שנועדו להבטיח לשכיר או לעצמאי הכנסה כלכלית וביטחון כלכלי מינימלי במצבים של פגיעה ביכולת ההכנסה, וגם לאחר מכן הפרישה מן העבודה.

רמת הביטחון הסוציאלי והכלכלי שהמדינה מעניקה לתושבים אינה מספקת, שונה לאוכלוסיית הקשישים והנכים. לכן כל אדם, בין אם הוא עובד שכיר ובין אם הוא עצמאי, חייב להבטיח את יכולת הקיום והמחיה שלו במצבים של נכות, אובדן כושר עבודה, מוות ופרישה מן העבודה. לא ניתן במציאות של היום להתקיים על קצבת פנסיה או על השלמת הכנסה מביטוח לאומי, לכן חשוב לבחור מכשירי חיסכון לטווח הארוך, ויש להפריש כספים למכשירי הביטוח הפנסיוני מגיל מוקדם כדי להבטיח את העתיד.

מדריך זה נועד להגיש את הכלים החשובים ביותר ולהפוך לכם לדעת שלם ומעמיק כדי לקבל החלטות נכונות הנוגעות לביטוח פנסיוני. חשוב לנו להדגיש שהמדריך נועד לצרכי עיון ולמידה אך אינו מהווה חלופה לייעוץ מקצועי. המדריך כולל הסברים מפורטים על:

• מה זה ביטוח פנסיוני?
• מדיניות הממשלה בנוגע לביטוח הפנסיוני
• חובת ביטוח פנסיוני לעובדים ולעצמאים
• אילו מוצרים נכללים בביטוח הפנסיוני?
• במה נבדלים מוצרי ביטוח הפנסיוני זה מזה?
• הזכות לבחור את סוג הביטחון הפנסיוני והגוף הפנסיוני
• הזכות לבחור סוכן ביטוח פנסיוני
• גובה ההפרשות לביטוח פנסיוני
• הגדלת הפרשות העובד והמעסיק
• בחירת מסלולי השקעת הכספים בביטוח הפנסיוני
• דמי ניהול
• סיכום

מה זה ביטוח פנסיוני?

ביטוח פנסיוני נועד להבטיח לאדם העובד (שכיר או עצמאי) מענה כלכלי במצבים של פגיעה ביכולתו לעבוד ולפרנס את משפחתו. הביטוח הפנסיוני מקנה שקט נפשי לאדם העובד ואפשרות להתקיים בכבוד בשלושה מצבים שונים של הפצה ביכולת ההשתכרות והפרנסה שלו מעבודתו:

• נכות – נכות הפוגעת בכושר העבודה ובמצב בו הנכות מבטלת כליל את הכושר העבודה.
• מוות – מוות מותיר את שאיריו של המנוח ללא פרנסה, הביטוח הפנסיוני מבטיח הכנסה מינימלית לשאירים.
• זקנה – האדם העובד יוצא ממעגל העבודה עם הגעתו לגיל הפרישה, הביטוח הפנסיוני מבטיח לו קצבת זקנה ויכולת קיום ומחיה לתקופת הפנסיה.

ההסדרים הפנסיונים מיועדים לשכירים והעצמאים, מטרתם להבטיח את המחיה והקיום לא רק היום הפרישה מהעבודה. גיל הפנסיה גובה ההכנסה ייקבע ע"י 3 קריטריונים עיקריים:

• קצבת זקנה המשולמת על ידי ביטוח לאומי.
• הכנסה מביטוח פנסיוני כלשהו בין: קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים.
• חיסכון פרטי, הכנסות נוספות מנכסים וכדומה.

מאחר ולא ניתן להתקין בכבוד רק מקצבת זקנה חשוב שכל אדם ידאג להפריש כספים לגיל הפרישה מהעבודה ולכיסויים ביטוחיים שנועדו לא מאפשר לו ולמשפחתו לחיות בכבוד במצבים של נכות, אובדן כושר השתכרות וממוות.

חשוב להצטייד גם בפוליסת ביטוח בריאות בכל מצב.

מדיניות הממשלה בנוגע לביטוח הפנסיוני

מדינת ישראל מעודדת את האזרחים לחסוך כסף באמצעות מכשירי החיסכון הפנסיוני. המדינה מעוניינת להבטיח לאזרחים הכנסה מינימלית בזמן הצורך כדי לחיות בכבוד. לכן, המדינה החליטה לעודד את האזרחים לחסוך במוצרי ביטוח הפנסיוני באמצעות הטבות מס משתלמות המוענקות לציבור החוסכים.

הביטוח הפנסיוני מוסדר בחוקים שונים, כדוגמת:

• תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד -1964.
• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה -2005.
• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה -2005.
• חוק שירות המדינה (גמלאות).

כדאי לדעת כי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, היושב במשרד האוצר, אחראי על הסדרת הביטוח הפנסיוני בישראל. בשנות ה -90 המדינה החליטה על שורת צעדים ורפורמות שוק החיסכון הפנסיוני, בין הרפורמות החשובות לא יכולים למנות את המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת החל משנת 1992 ורפורמת בכר בשנת 2005.

בינואר 2008 להוציא שר התמ"ת להרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק המוכר בשם "פנסיה חובה". לההרחבה נועד להסדיר את זכאותם של כלל השכירים בישראל לביטוח פנסיוני, הצו מתבסס על ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ההסתדרות הכללית.

החל משנת 2017 המדינה החליטה לחייב גם את העצמאים להפקיד סכומי כסף לחיסכון פנסיוני. העצמאי זכאי להטבות מס בגין ההפקדות העצמאיות לביטוח פנסיוני, הוא רשאי להפקיד סכומי כסף גבוהים מהסכומים הקבועים בחוק.

באותו זמן מדיניות הממשלה הנוגעת לחיסכון הפנסיוני היא להגביר את התחרות בשוק ולהעביר את האחריות לניהול החיסכון הפנסיוני לחוסכים. לכן, הממשלה ביצעה לא מעט רפורמות והוציאה חוזרים וצווים כדי לקבוע ניהול אחיד של מוצרי הביטוח הפנסיוני על ידי החברות המנהלות את המכשירים השונים. כדי להגביר את הפיקוח – הממשלה קבעה כללי אכיפה ברורים ואמצעי פיקוח על החברות המנהלות את החסכונות של הפנסיונים (חברות ביטוח, בתי השקעה וכו ').

חובת ביטוח פנסיוני לשכירים ולעצמאים

צו ההרחבה בתחילת 2008 שהוצא על ידי שר התמ"ת קובע שכל שכיר בישראל זכאי לביטוח פנסיוני. החל מ -2008 חלה חובת הפרשה לקרן פנסיה, או למכשיר חיסכון פנסיוני אחר, כדי להבטיח יכולת קיום ומחיה לא רק לאחר הפרישה אלא גם במצבים של נכות, מוות ואובדן כושר השתכרות. לכן, ההפרשה לקרן פנסיה עושה ממש גם כביטוח חיים.

גובה ההפרשות לחיסכון הפנסיוני נקבע בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. הפעלת הביטוח הפנסיוני השכיר מפריש אחוז מסוים משכרו הצורך חיסכון, והמדינה חייבת להפריש סכומים נוספים המיועדים לחיסכון לפנסיה ולרכיב הפיצויים. החל מ -2017 שיעור ההפרשות מהשכר עומד על 18.5%, מתוכם העובד מפריש 6% והיתר על חשבון המעסיק, כאשר 6.5% מהפרשות המעסיק נועדו לרכיב התגמולים ו -6% מההפרשות נועדו לרכיב הפיצויים.

החל מ -2017 חלה חובה על כל עצמאי להפריש חלק מהכנסותיו לחיסכון פנסיוני, העצמאי יכול להפקיד לביטוח הפנסיוני עד תום שנת המס. עצמאי יכול לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים), הוא רשאי לבחור את מסלול החיסכון בו כספיו יושקעו ובויכוי לבחור את הגוף הפנסיוני צריך פתיחת חשבון חיסכון ולניהול ביטוח פנסיה.

גובה ההפקדות לביטוח הפנסיוני על עצמאי נקבע על פי הכנסתו, לאחר הפחתת הניכויים המותרים בחוק. עצמאי שהכנסתו השנתית עד 63,306 ₪ (נכון ל -2018) נדרש להפקיד לחיסכון הפנסיוני 4.45% מגובה ההכנסה. עצמאי שגובה הכנסתו השנתית מעל 63,306 ₪ ועד 96,000 ₪ נדרש להפקיד בחיסכון הפנסיוני 12.55% מגובה הכנסתו השנתית.

כדאי לדעת כי עצמאי שאינו מפריש לחיסכון פנסיוני את ההסכמים בשיעורים שנקבעו בחוק חשוף לקנס בסך 500 ₪.

אילו מוצרים נכללים בביטוח הפנסיוני?

בביטוח הפנסיוני נכללים שלושה מוצרי חיסכון עיקריים:

• קרן פנסיה – תכנית נפוצה לחיסכון פנסיוני המבטיחה לעובד שכיר ולעצמאי קצבה חודשית לכל ימי חייו בהגיעו לגיל הפרישה מהעבודה ובמצבים שבהם הוא אינו מסוגל לעבוד כמו נכות קבועה, ופנסיה מקיפה לשאירים במקרה של מוות. רכיבי קרן פנסיה הם חיסכון לפנסיה ורכיבים ביטוחיים שונים כמו אובדן כושר עבודה וחיים.
• קופת גמל – מכשיר חיסכון לטווח בינוני או ארוך. קופת גמל לתגמולים נחשבת להסדר השקעה נפוץ למטרות חיסכון. החל מינואר 2008 ומעקב הרפורמה של הממשלה שוק קופות הגמל, נקב שכל הכספים הנצברים בקופות גמל מיועדים לקצבה בלבד כדי להבטיח פנסיה לאחר הגעה לגיל הפרישה. רכיבי קופת גמל הם חיסכון לפנסיה בלבד, ללא רכיבים וכיסויים ביטוחיים.
• ביטוח מנהלים – תכנית נפוצה לחיסכון פנסיוני המבוססת על ביטוח חיים בשילוב חיסכון. החל מ -2008 לא ניתן להפקיד במסלול הוני במוצרי הביטוח הפנסיוני, וביטוח מנהלים בכלל זה, והחל מ -2013 בוטלה האפשרות להצטרף לביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח מראש, לכן היוקרה של ביטוחי המנהלים פחתה אחר כך. רכיבי ביטוח מנהלים הם חיסכון לפנסיה ורכיבים ביטוחיים המכסים מצבים של עובדן כושר עבודה ומוות, המבוטח רשאי לבחור את הרכיבים הביטוחיים העונים לצרכיו הייחודיים.

במה נבדלים מוצרי ביטוח הפנסיוני זה מזה?

יש שלושה סוגים של חיסכון פנסיוני, לכל מוצר יש מאפיינים ייחודיים, לפיכך יש לבחור נכון את המוצר החיסכון לפנסיה – עדיף באמצעות יועץ פנסיה או גורם מקצועי אחר.

המאפיין המרכזי של קרנות הפנסיה הוא המבנה השיתופי שלה. שכיר או עצמאי המצטרפים לקרן פנסיה חוסכים בקופה משותפת כך הם מבטיחים את זכויותיהם בהגיעם לגיל הפרישה מהעבודה. לכל קרן פנסיה יש תקנון ייחודי המהווה מסמך משפטי מחייב, התקנון מאושר על ידי משרד האוצר ומטרתו להסדיר את הזכויות העמיתים בקרן הפנסיה.

ראוי לציין כי מדינת ישראל מבטיחה ריבית קבועה על 30% מהחיסכון הפנסיוני בקרן פנסיה, מעבר לכך הקצבה החודשית מושפעת מגורמים כמו תשואה שהשיגה הקרן, שיעור העלייה בתוחלת החיים, דמי ניהול ועוד.

בקרנות הפנסיה יש קופה שיתופית והביטוח בהן הוא הדדי. הקצבה לא משולמת מחשבונו של העמית אלא מהקופה המשותפת של כלל החוסכים בקרן, לכן חשוב לבחור היטב את חברת הביטוח ויש לוודא כי הגוף המנהל את הקרן הוא גדול, יציב ואמין.

הפקדה לקרן פנסיה מעניקה ביטחון כלכלי לאדם העובד באמצעות הבטחת הכנסה במצבים שבהם העמית לא יכולה לעבוד (נכות, מוות). השכיר והמעסיק שלו מפרישים לקרן הפנסיה סכומי כסף מידי חודש צורך לחוק, עצמאי מפריש את הכספים בעצמו.

חיסכון פנסיוני באמצעות קופות גמל אינו כולל רכיבים ביטוחיים, זהו הבדל משמעותי מקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. היום יש אפשרות להצטרף רק לקופת גמל המיועדת לקצבה ואין אפשרות להצטרף לקופת גמל הונית. החיסכון בקופות הגמל לתגמולים מבטיח לעמית קצבה חודשית לכל חייו.

יש מגוון רחב של מסלולי השקעות בקופות הגמל השונות, כולל מסלול השקעה בסיכון גבוה המבוסס על 100% השקעות בשוק ההון. לא יכול לבחור במסלול השקעה עצמאי המאפשר לעמת לנהל את הכסף הנצבר לזכותו בקופה על פי רצונו החופשי.

בקופת גמל לתגמולים אין רכיבים ביטוחיים למקרה מוות, אובדן כושר עבודה ונכות. לא יכול לרכוש את הביטוחים בנפרד. בנוסף, דמי הניהול בקופות הגמל לרוב גבוהים יותר מדמי הניהול בקרנות הפנסיה. הקצבה החודשית בקופות הגמל מושפעת התשואות בשוק ההון, משיעור העלייה בתוחלת החיים, מדמי הניהול ועוד.

ביטוח מנהלים מיועד לכל השכירים, לא רק למנהלים ולעצמאים. זה ביטוח קבוצתי אותו רוכשים מאחת מחברות הביטוח. למעשה, רוכשים פוליסת ביטוח המהווה חוזר מחייב בין חברת הביטוח למבוטח, החוזה כולל זכויות עתידיות העבר הפרישה מהעבודה ובמצבים נוספים. חברת הביטוח לא יכולה לשנות על דעת עצמה את הפוליסה ולכן יכול להיות הבדלים משמעותיים בתנאי הפוליסות של ביטוח מנהלים מתקופות שונות.

דמי הניהול בביטוחי המנהלים יחסית גבוהים בהשוואה לחלופות. ביטוח מנהלים הוא חיסכון פנסיוני גמיש יותר, אפשר להתאים את הפוליסה לצרכים האישיים הייחודיים של החוסך, יש מבחר מסלולי השקעה ומגוון כיסויים ביטוחיים. הקצבה החודשית מושפעת מתשואות בשוק ההון, בשיעור העלייה בתוחלת החיים, בדמי הניהול ועוד.

אולי הבדלים נוספים בין מוצרי הביטוח הפנסיוני:

• מצב בריאותי – תנאי ועלות ביטוח המנהלים מושפעים מהמצב הבריאותי של החוסך, בקרנות הפנסיה מקבלים את כל העמיתים החדשים ללא תלות במצבם הבריאותי. יש מקרים בהם חברת הביטוח תסרב לשווק ביטוח מנהלים עקב מצב בריאותי ירוד. בקופות גמל אין רכיב ביטוחי לכן המצב הבריאותי של העמית לא רלוונטי.
• הסדרת היחסים – בקרן פנסיה ובקופת גמל יש תקנון זהה ואחיד לכלל העמיתים אפשר לשנות, בביטוח מנהלים חותמים על חוזה משפטי מחייב שאינו יכול לשנות.
• קבלת הכסף לאחר מותו של המבוטח – בביטוח מנהלים ובקופת גמל הכסף יחולק לשאירים, בקרן פנסיה הכסף יוענק על פי הנקבה בתקנון, בדרך כלל בן / בת זוג, ילדים עד גיל 21 והורים נתמכים.

הזכות לבחור את סוג הביטחון הפנסיוני

אדם עובד (כולל עצמאי) רשאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני דרך אחד מהגופים הפנסיוניים. הזכות לבחור את מכשיר החיסכון הפנסיוני מעוגנת בחוק וחשוב לדעת את הכללים הבאים:

• עובד רשאי לבחור קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.
• המעסיק אינו רשאי לכפות על העובד להיעזר בשירותיו של סוכן מסוים.
• המעסיק לא רשאי להתנות את הפקדת הכספים לחיסכון הפנסיוני או להציע הטבה לעובד כדי לגרום לשעבר לבחור בשירותיו של סוכן מסוים או להפקיד כספים בגוף פנסיוני על פי העדפותיו של המעסיק.
• האדם העובד יכול לפנות ישירות לגוף הפנסיוני אצלו הוא מעוניין לנהל את כספי החיסכון, ללא צורך להיעזר בשירותיו של סוכן חיצוני.
• עובד רשאי להעביר את כספי החיסכון הפנסיוני שלו לגוף פנסיוני אחר.
• בטח שהעובד לא הודיע ​​למצב על הגוף לניהול הביטוח הפנסיוני שלו, המדיק חייב לבחור עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה ברירת המחדל שנקבעו על ידי משרד האוצר, המפיק יכול לבחור לעובד גם קופת גמל כל עוד נעשה מכרז על ידי המדיק או ארגון העובדים לבחירת קופת גמל .

הזכות לבחור סוכן ביטוח פנסיוני

החוק בישראל קובע שאדם עובד רשאי לבחור בעצמו את הסוכן הפנסיוני, באמצעות הסוכן הפנסיוני העובד יכול להצטרף לאחד הגופים הפיננסיים המנהלים את החסכונות הפנסיוניים. החוק קובע את התנאים הבאים:

• כל עובד רשאי בחר את הסוכן הפנסיוני כדי להצטרף לאחד מהגופים הפנסיוניים.
• המעסיק לא רשאי להשפיע על העובד בת דרך בחירת הסוכן, אסור לו להתנהג זאת באמצעות הטבה, איומים או כל פעולה אחרת.
• לא יכול לפנות ישירות לגוף הפיננסי כדי להצטרף לחיסכון הפנסיוני, מבלי להיעזר בסוכן פרטי וחיצוני.

גובה ההפרשות לביטוח פנסיוני

בזמן הצטרפות לחיסכון פנסיוני יש לבחון את הצורך הכלכלי של החוסך להכניס חודשית לאחר גיל הפרישה מהעבודה, בהתחשב בהוצאות ולהפוך ממקורות נוספים (קצבת זקנה מביטוח לאומי, השכרת דירה או חנות וכו '). כדי לחשב את גובה ההפרשות הנדרשות לקבלת קצבה חודשית בגובה מסוים בגיל הפרישה – יש להכפיל את הקצבה החודשית במקדם המופע בתקנון או בחוזה.

ראוי לציין כי אין אפשרות לדעת מתי שאיריו של המבוטח יזדקקו לביטוח לאור פטירתו של המבוטח. לכן, בשונה מחישוב הדרוש למקרה גמלאות, במצב זה מתייחסים לנתונים כמו הכנסה נטו של המבוטח ובן או בת זוג, מספר ילדים, גיל הילדים ומצב בריאותי.

גובה ההפרשות לחיסכון הפנסיוני נקבע בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. העובד יפריש 6% משכרו, המעסיק יפריש 6% מהשכר הקובע לקרן פיצויים ו -6.5% נוספים לחיסכון. השכר הקובע הוא השכר ברוטו, כולל תוספות קבוצות אך ללא שעות נוספות ותשלומים מותאמים אחרים, ולפני ניכויים שונים, או מתוך השכר הממוצע שהופך במשק, כ -10,550 ₪ ב -2020, הנמוך מביניהם. במצב של הסכם עבודה שחל על העובד, ההפרשה תחושב לרוב משכר גבוה יותר, כך לקבוע בהסכם.

אגב, אם העובד מחליט להפריש כספים שלא לקרן פנסיה, חלקו של המעסיק יכלול תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה המבטיח 75% מהשכר הקובע של העובד.

הגדלת הפרשות העובד והמעסיק

כל אדם עובד רשאי לבקש מהמאסיק שלו להגדיל את הפרשות העובד מעבר לשיעור ההפרשה הקבוע בחוק, עד למקסימום של 7% מהשכר. הגדלת ההפרשות המשפחתית רק על חלקו של העובד, המעסיק לא חייב להגדיר את החלקו.

הגדלת ההפרשה לחיסכון הפנסיוני עשויה להגדיל את הקצבה החודשית בגמלאות ולהקטין את שיעור מס ההכנסה שיש לשלם שנה בה מנכים את הכסף מחשבונו. בנוסף להפרשות ממשכורתו, העובד יכול להפריש עצמאית לקרן פנסיה כדי להגדיר את החיסכון הפנסיוני שלו ולנתח לנצל את הטבות המס בעידוד המדינה. כדי למצות את הזכויות מומלץ להיעזר ביועצים פנסיונים מנוסים.

המעסיק רשאי להפריש לקרן הפיצויים את מלוא הסכום מראש ולהפוך לקרן הפנסיה בתשלומים חודשיים. בזה זה המעסיק יעביר 8.33% מהשכר הקובע ולא 6%. אם העובד מפוטר באפשרותו למשך את הכסף שהצטבר לזכותו ברכיב הפיצויים.

בחירת מסלולי השקעת הכספים בביטוח הפנסיוני

כל אדם יכול לבחור את מסלול ההשקעה לצורך לצרכיו, הכספים המופרשים יושקעו במסלול הנבחר. אולי הבדלים משמעותיים בין המסלולים השונים, בין המבצעים בין רמת רמת סיכון ודמי ניהול. מומלץ לפנות לייעוץ כדי לבחור את מסלול ההשקעה בחיסכון הפנסיוני. אפשר לשנות מסלולים לעשותבור ממסלול השקעה אחד לאחר בלי לאבד זכויות ורציפות. למעסיק אסור לנסות להשפיע על העובד בבחירת מסלול ההשקעה.

בזמן ההצטרפות לביטוח הפנסיוני בחר לבחור את מסלול ההשקעה הרצוי, אפשר לשנות בכל עת את המסלול. אם לא מודיעים לגוף הפנסיוני באיזה מסלול להשקיע את הכסף, לרוב יצרפו את המבוטח למסלול ברירת מחדל על פי מדינות הגוף הפנסיוני. בזה זה העובד עשה לגלות כי מסלול ההשקעה הוא המניין ובסיכון גבוה לאו הולם את צרכיו של המבוטח המעוניין במסלול סולידי.

אולי אפיקי השקעה מגוונים בכל מכשירי ביטוח הפנסיוני, דוגמא מניות, אג"ח, אג"ח ממשלתי, השקעות בחו"ל, נדל"ן וכיוצא בזה. בחירה נכונה של מסלול ההשקעה מושפעת מגורמים בין:

• כמה שנים נותרו עד הפרישה מהעבודה.
• חסכונות כספיים נוספים לגיל הפרישה
• תשואה לאורך זמן.
• מוכנות לספיגת הפסדים.
• פיזור נכסים.
• חלוקת ההשקעות בשווקים בארץ ובשווקים בחו"ל.
• איכות וביצועי מנהלי ההשקעות של הגוף הפנסיוני.
• הרכב השקעות והיקף החשיפה למניות.

אם יש שנים רבות עד הפנסיה אפשר לבחור מסלול ברמת סיכון גבוה כדי למקסם את התשואה, אך ככל הנראה שמתקרבים לגיל הפרישה מומלץ לבחור מסלולים סולידיים כדי למזר את הסיכון להפסדים ולקיטון הקצבה. יש קופות גמל בהן אפשר לנהל חלק מחיסכון באופן עצמי.

חשוב לעקוב אחר ביצוע החיסכון הפנסיוני, לעיין בדוחות הנשלחים ולפנות לייעוץ מקצועי אחת לכמה שנים. כך לא יכול להתאים את החיסכון הפנסיוני לצרכים המשתנים של המבוטח.

דמי ניהול

הגופים הפנסיונים המנהלים את מכשירי הביטוח הפנסיוני גובים דמי ניהול מההפקדה ומסך החיסכון. דמי ניהול הם עמלות המשולמות לגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני. דמי הניהול המקסימליים שהגופים הפנסיוניים רשאים לגבות הם:

• קרן פנסיה – 6% מההפקדה החודשית, 0.5% מסך החיסכון.
• קופת גמל – 4% מההפקדה החודשית, 1.05% מסך החיסכון.
• ביטוח מנהלים – 4% מההפקדה החודשית, 1.05% מסך החיסכון.

סיכום

בחירת ביטוח פנסיוני היא החלטה פיננסית חשובה מאחר והיא משפיעה על איכות חייכם בגיל הפרישה מהעבודה ובמצבי נכות, ההצלחה משפחתית על בני המשפחה במקרה מוות. חשוב לבדוק ולהבין את האפשרויות הקיימות כדי לבחור נכון את המכשיר החיסכון לפנסיה ולהתאימו להעדפות ולצרכים האיש של העובד.

כל אדם עובד, שכיר או עצמאי, חייב לבחור היכן ינוהל החיסכון הפנסיוני שלו (קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) ועל ידי מי. לכן, חשוב להשוות מחירים, ביצועים, מסלולי השקעה וכיסויים ביטוחיים. אחת לכמה שנים יש לבדוק האם החיסכון הפנסיוני עונה על הצרכים של המבוטח, עדיף באמצעות סוכן ביטוח פנסיוני.