ביטוח פנסיוני – המדריך השלם

ביטוח פנסיוני הוא הסדר פיננסי המבוסס על מכלול אמצעים שנועדו להבטיח לשכיר או לעצמאי הכנסה כלכלית וביטחון כלכלי מינימלי במצבים של פגיעה ביכולת ההכנסה, וגם לאחר הפרישה מן העבודה.

רמת הביטחון הסוציאלי והכלכלי שהמדינה מעניקה לתושבים אינה מספקת, במיוחד לאוכלוסיית הקשישים והנכים. לכן כל אדם, בין אם הוא עובד שכיר ובין אם הוא עצמאי, חייב להבטיח את יכולת הקיום והמחיה שלו במצבים של נכות, אובדן כושר השתכרות, מוות ופרישה מן העבודה. לא ניתן במציאות של היום להתקיים על קצבת פנסיה או על השלמת הכנסה מביטוח לאומי, לכן חשוב לבחור מכשירי חיסכון לטווח הארוך, ויש להפריש כספים למכשירי הביטוח הפנסיוני מגיל מוקדם כדי להבטיח את העתיד.

מדריך זה נועד להגיש את הכלים החשובים ביותר ולהעניק לכם ידע שלם ומעמיק כדי לקבל החלטות נכונות הנוגעות לביטוח פנסיוני. חשוב לנו להדגיש שהמדריך נועד לצרכי עיון ולמידה אך אינו מהווה חלופה לייעוץ מקצועי. המדריך כולל הסברים מפורטים על:

  • מה זה ביטוח פנסיוני?
  • מדיניות הממשלה בנוגע לביטוח הפנסיוני
  • חובת ביטוח פנסיוני לעובדים ולעצמאים
  • אילו מוצרים נכללים בביטוח הפנסיוני?
  • במה נבדלים מוצרי הביטוח הפנסיוני זה מזה?
  • הזכות לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני והגוף הפנסיוני
  • הזכות לבחור סוכן ביטוח פנסיוני
  • גובה ההפרשות לביטוח פנסיוני
  • הגדלת הפרשות העובד והמעסיק
  • בחירת מסלולי השקעת הכספים בביטוח הפנסיוני
  • דמי ניהול
  • סיכום

מה זה ביטוח פנסיוני?

ביטוח פנסיוני נועד להבטיח לאדם העובד (שכיר או עצמאי) מענה כלכלי במצבים של פגיעה ביכולתו לעבוד ולפרנס את משפחתו. הביטוח הפנסיוני מקנה שקט נפשי לאדם העובד ואפשרות להתקיים בכבוד בשלושה מצבים שונים של פגיעה ביכולת ההשתכרות והפרנסה שלו מעבודתו:

  • נכות – נכות הפוגעת בכושר העבודה ובמצב בו הנכות מבטלת כליל את כושר העבודה.
  • מוות – מוות מותיר את שאיריו של המנוח ללא פרנסה, הביטוח הפנסיוני מבטיח הכנסה מינימלית לשאירים.
  • זקנה – האדם העובד יוצא ממעגל העבודה עם הגעתו לגיל הפרישה, הביטוח הפנסיוני מבטיח לו קצבת זקנה ויכולת קיום ומחיה בתקופת הפנסיה.

ההסדרים הפנסיוניים מיועדים לשכירים ולעצמאים, מטרתם להבטיח את המחיה והקיום לא רק בגיל הפרישה מהעבודה. בגיל הפנסיה גובה ההכנסה ייקבע ע"י 3 קריטריונים עיקריים:

  • קצבת זקנה המשולמת על ידי ביטוח לאומי.
  • הכנסה מביטוח פנסיוני כלשהו כגון: קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים.
  • חיסכון פרטי, הכנסות נוספות מנכסים וכדומה.

מאחר ולא ניתן להתקיים בכבוד רק מקצבת זקנה חשוב שכל אדם ידאג להפריש כספים לגיל הפרישה מהעבודה ולכיסויים ביטוחיים שנועדו לאפשר לו ולמשפחתו לחיות בכבוד במצבים של נכות, אובדן כושר השתכרות ומוות.

מדיניות הממשלה בנוגע לביטוח הפנסיוני

מדינת ישראל מעודדת את האזרחים לחסוך כסף באמצעות מכשירי החיסכון הפנסיוני. המדינה מעוניינת להבטיח לאזרחים הכנסה מינימלית בשעת הצורך כדי לחיות בכבוד. לכן, המדינה החליטה לעודד את האזרחים לחסוך במוצרי הביטוח הפנסיוני באמצעות הטבות מס משתלמות המוענקות לציבור החוסכים.

הביטוח הפנסיוני מוסדר בחוקים שונים, כדוגמת:

  • תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964.
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005.
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
  • חוק שירות המדינה (גמלאות).

כדאי לדעת כי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, היושב במשרד האוצר, אחראי על הסדרת הביטוח הפנסיוני בישראל. בשנות ה-90 המדינה החליטה על שורת צעדים ורפורמות בשוק החיסכון הפנסיוני, בין הרפורמות החשובות ניתן למנות את המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת החל משנת 1992 ורפורמת בכר בשנת 2005.

בינואר 2008 הוציא שר התמ"ת צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק המוכר בשם "פנסיה חובה". צו ההרחבה נועד להסדיר את זכאותם של כלל השכירים בישראל לביטוח פנסיוני, הצו מתבסס על ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

החל משנת 2017 המדינה החליטה לחייב גם את העצמאים להפקיד סכומי כסף לחיסכון פנסיוני. העצמאי זכאי להטבות מס בגין ההפקדות העצמאיות לביטוח פנסיוני, הוא רשאי להפקיד סכומי כסף גבוהים מהסכומים הקבועים בחוק.

בשנים האחרונות מדיניות הממשלה הנוגעת לחיסכון הפנסיוני היא להגביר את התחרות בשוק ולהעביר את האחריות לניהול החיסכון הפנסיוני לחוסכים. לכן, הממשלה ביצעה לא מעט רפורמות והוציאה חוזרים וצווים כדי לקבוע ניהול אחיד של מוצרי הביטוח הפנסיוני על ידי החברות המנהלות את המכשירים השונים. כדי להגביר את הפיקוח – הממשלה קבעה כללי אכיפה ברורים ואמצעי פיקוח על החברות המנהלות את החסכונות הפנסיוניים (חברות ביטוח, בתי השקעה וכו').

חובת ביטוח פנסיוני לשכירים ולעצמאים

צו ההרחבה בתחילת 2008 שהוצא על ידי שר התמ"ת קובע שכל שכיר בישראל זכאי לביטוח פנסיוני. החל מ-2008 חלה חובת הפרשה לקרן פנסיה, או למכשיר חיסכון פנסיוני אחר, כדי להבטיח יכולת קיום ומחיה לא רק לאחר הפרישה אלא גם במצבים של נכות, מוות ואובדן כושר השתכרות. לכן, ההפרשה לקרן פנסיה משמשת גם כביטוח חיים.

גובה ההפרשות לחיסכון הפנסיוני נקבע בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. במסגרת הביטוח הפנסיוני השכיר מפריש אחוז מסוים משכרו לצורך חיסכון, והמעסיק חייב להפריש סכומים נוספים המיועדים לחיסכון לפנסיה ולרכיב הפיצויים. החל מ-2017 שיעור ההפרשות מהשכר עומד על 18.5%, מתוכם העובד מפריש 6% והיתר על חשבון המעסיק, כאשר 6.5% מהפרשות המעסיק נועדו לרכיב התגמולים ו-6% מההפרשות נועדו לרכיב הפיצויים.

החל מ-2017 חלה חובה על כל עצמאי להפריש חלק מהכנסותיו לחיסכון פנסיוני, העצמאי יכול להפקיד לביטוח הפנסיוני עד תום שנת המס. עצמאי יכול לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים), הוא רשאי לבחור את מסלול החיסכון בו כספיו יושקעו ובאפשרותו לבחור את הגוף הפנסיוני לצורך פתיחת חשבון חיסכון ולניהול ביטוח פנסיה.

גובה ההפקדות לביטוח הפנסיוני עבור עצמאי נקבע על פי הכנסתו, לאחר הפחתת הניכויים המותרים בחוק. עצמאי שהכנסתו השנתית עד 63,306 ₪ (נכון ל-2018) נדרש להפקיד לחיסכון הפנסיוני 4.45% מגובה ההכנסה. עצמאי שגובה הכנסתו השנתית מעל 63,306 ₪ ועד 96,000 ₪ נדרש להפקיד בחיסכון הפנסיוני 12.55% מגובה הכנסתו השנתית.

כדאי לדעת כי עצמאי שאינו מפריש לחיסכון פנסיוני את הסכומים בשיעורים שנקבעו בחוק חשוף לקנס בסך 500 ₪.

אילו מוצרים נכללים בביטוח הפנסיוני?

בביטוח הפנסיוני נכללים שלושה מוצרי חיסכון עיקריים:

  • קרן פנסיה – תוכנית נפוצה לחיסכון פנסיוני המבטיחה לעובד שכיר ולעצמאי קצבה חודשית לכל ימי חייו בהגיעו לגיל הפרישה מהעבודה ובמצבים שבהם הוא אינו מסוגל לעבוד כמו נכות קבועה, ופנסיה מקיפה לשאירים במקרה של מוות. רכיבי קרן פנסיה הם חיסכון לפנסיה ורכיבים ביטוחיים שונים כמו אובדן כושר עבודה וחיים.
  • קופת גמל – מכשיר חיסכון לטווח בינוני או ארוך. קופת גמל לתגמולים נחשבת להסדר השקעה נפוץ למטרות חיסכון. החל מינואר 2008 ועקב הרפורמה של הממשלה בשוק קופות הגמל, נקבע שכל הכספים הנצברים בקופות גמל מיועדים לקצבה בלבד כדי להבטיח פנסיה לאחר הגעה לגיל הפרישה. רכיבי קופת גמל הם חיסכון לפנסיה בלבד, ללא רכיבים וכיסויים ביטוחיים.
  • ביטוח מנהלים – תוכנית נפוצה לחיסכון פנסיוני המבוססת על ביטוח חיים בשילוב חיסכון. החל מ-2008 לא ניתן להפקיד במסלול הוני במוצרי הביטוח הפנסיוני, וביטוח מנהלים בכלל זה, והחל מ-2013 בוטלה האפשרות להצטרף לביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח מראש, לכן היוקרה של ביטוחי המנהלים פחתה בשנים האחרונות. רכיבי ביטוח מנהלים הם חיסכון לפנסיה ורכיבים ביטוחיים המכסים מצבים של אובדן כושר עבודה ומוות, המבוטח רשאי לבחור את הרכיבים הביטוחיים העונים לצרכיו הייחודיים.

במה נבדלים מוצרי הביטוח הפנסיוני זה מזה?

יש שלושה סוגים של חיסכון פנסיוני, לכל מוצר יש מאפיינים ייחודיים, לפיכך יש לבחור נכון את מוצר החיסכון לפנסיה – עדיף בעזרת יועץ פנסיה או גורם מקצועי אחר.

המאפיין המרכזי של קרנות הפנסיה הוא המבנה השיתופי שלהן. שכיר או עצמאי המצטרפים לקרן פנסיה חוסכים בקופה משותפת וכך הם מבטיחים את זכויותיהם בהגיעם לגיל הפרישה מהעבודה. לכל קרן פנסיה יש תקנון ייחודי המהווה מסמך משפטי מחייב, התקנון מאושר על ידי משרד האוצר ומטרתו להסדיר את זכויות העמיתים בקרן הפנסיה.

ראוי לציין כי מדינת ישראל מבטיחה ריבית קבועה על 30% מהחיסכון הפנסיוני בקרן פנסיה, מעבר לכך הקצבה החודשית מושפעת מגורמים כמו תשואה שהשיגה הקרן, שיעור העלייה בתוחלת החיים, דמי ניהול ועוד.

בקרנות הפנסיה יש קופה שיתופית והביטוח בהן הוא הדדי. הקצבה לא משולמת מחשבונו של העמית אלא מהקופה המשותפת של כלל החוסכים בקרן, לכן חשוב לבחור היטב את חברת הביטוח ויש לוודא כי הגוף המנהל את הקרן הוא גדול, יציב ואמין.

הפקדה לקרן פנסיה מעניקה ביטחון כלכלי לאדם העובד באמצעות הבטחת הכנסה במצבים שבהם העמית אינו יכול לעבוד (נכות, מוות). השכיר והמעסיק שלו מפרישים לקרן הפנסיה סכומי כסף מידי חודש בהתאם לחוק, עצמאי מפריש את הכספים בעצמו.

חיסכון פנסיוני באמצעות קופות גמל אינו כולל רכיבים ביטוחיים, זהו הבדל משמעותי מקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. כיום יש אפשרות להצטרף רק לקופת גמל המיועדת לקצבה ואין אפשרות להצטרף לקופת גמל הונית. החיסכון בקופות הגמל לתגמולים מבטיח לעמית קצבה חודשית לכל חייו.

יש מגוון רחב של מסלולי השקעה בקופות הגמל השונות, כולל מסלול השקעה בסיכון גבוה המבוסס על 100% השקעות בשוק ההון. ניתן לבחור במסלול השקעה עצמאי המאפשר לעמית לנהל את הכסף הנצבר לזכותו בקופה על פי רצונו החופשי.

בקופת גמל לתגמולים אין רכיבים ביטוחיים למקרה מוות, אובדן כושר עבודה ונכות. ניתן לרכוש את הביטוחים בנפרד. בנוסף, דמי הניהול בקופות הגמל לרוב גבוהים יותר מדמי הניהול בקרנות הפנסיה. הקצבה החודשית בקופות הגמל מושפעת מהתשואות בשוק ההון, משיעור העלייה בתוחלת החיים, מדמי הניהול ועוד.

ביטוח מנהלים מיועד לכל השכירים, לא רק למנהלים ולעצמאים. זהו ביטוח קבוצתי אותו רוכשים מאחת מחברות הביטוח. למעשה, רוכשים פוליסת ביטוח המהווה חוזה מחייב בין חברת הביטוח למבוטח, החוזה כולל זכויות עתידיות בגיל הפרישה מהעבודה ובמצבים נוספים. חברת הביטוח לא יכולה לשנות על דעת עצמה את הפוליסה לכן ישנם הבדלים משמעותיים בתנאי הפוליסות של ביטוח מנהלים מתקופות שונות.

דמי הניהול בביטוחי המנהלים יחסית גבוהים בהשוואה לחלופות. ביטוח מנהלים הוא חיסכון פנסיוני גמיש יותר, אפשר להתאים את הפוליסה לצרכים האישיים הייחודיים של החוסך, יש מבחר מסלולי השקעה ומגוון כיסויים ביטוחיים. הקצבה החודשית מושפעת מהתשואות בשוק ההון, בשיעור העלייה בתוחלת החיים, בדמי הניהול ועוד.

ישנם הבדלים נוספים בין מוצרי הביטוח הפנסיוני:

  • מצב בריאותי – תנאי ועלות ביטוח המנהלים מושפעים מהמצב הבריאותי של החוסך, בקרנות הפנסיה מקבלים את כל העמיתים החדשים ללא תלות במצבם הבריאותי. יש מקרים בהם חברת הביטוח תסרב לשווק ביטוח מנהלים עקב מצב בריאותי ירוד. בקופות גמל אין רכיב ביטוחי לכן המצב הבריאותי של העמית לא רלוונטי.
  • הסדרת היחסים – בקרן פנסיה ובקופת גמל יש תקנון זהה ואחיד לכלל העמיתים הניתן לשינויים, בביטוח מנהלים חותמים על חוזה משפטי מחייב שאינו ניתן לשינוי.
  • קבלת הכסף לאחר מותו של המבוטח – בביטוח מנהלים ובקופת גמל הכסף יחולק לשאירים, בקרן פנסיה הכסף יוענק על פי הנקבע בתקנון, בדרך כלל בן/בת זוג, ילדים עד גיל 21 והורים נתמכים.

הזכות לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני

אדם עובד (כולל עצמאי) רשאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני דרך אחד מהגופים הפנסיוניים. הזכות לבחור את מכשיר החיסכון הפנסיוני מעוגנת בחוק וחשוב לדעת את הכללים הבאים:

  • עובד רשאי לבחור קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.
  • המעסיק אינו רשאי לכפות על העובד להיעזר בשירותיו של סוכן מסוים.
  • המעסיק לא רשאי להתנות את הפקדת הכספים לחיסכון הפנסיוני או להציע הטבה לעובד כדי לגרום לשכיר לבחור בשירותיו של סוכן מסוים או להפקיד כספים בגוף פנסיוני על פי העדפותיו של המעסיק.
  • האדם העובד יכול לפנות ישירות לגוף הפנסיוני אצלו הוא מעוניין לנהל את כספי החיסכון, ללא צורך להיעזר בשירותיו של סוכן חיצוני.
  • עובד רשאי להעביר את כספי החיסכון הפנסיוני שלו לגוף פנסיוני אחר.
  • במצב שהעובד לא הודיע למעסיק על הגוף לניהול הביטוח הפנסיוני שלו, המעסיק חייב לבחור עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה ברירת המחדל שנקבעו על ידי משרד האוצר, המעסיק יכול לבחור לעובד גם קופת גמל כל עוד נעשה מכרז על ידי המעסיק או ארגון העובדים לבחירת קופת גמל.

הזכות לבחור סוכן ביטוח פנסיוני

החוק בישראל קובע שאדם עובד רשאי לבחור בעצמו את הסוכן הפנסיוני, בעזרת הסוכן הפנסיוני העובד יכול להצטרף לאחד הגופים הפיננסיים המנהלים את החסכונות הפנסיוניים. החוק קובע את התנאים הבאים:

  • כל עובד רשאי לבחור את הסוכן הפנסיוני כדי להצטרף לאחד מהגופים הפנסיוניים.
  • המעסיק לא רשאי להשפיע על העובד בתהליך בחירת הסוכן, אסור לו להתנות זאת באמצעות הטבה, איומים או כל פעולה אחרת.
  • ניתן לפנות ישירות לגוף הפיננסי כדי להצטרף לחיסכון הפנסיוני, מבלי להיעזר בסוכן פרטי וחיצוני.

גובה ההפרשות לביטוח פנסיוני

בעת הצטרפות לחיסכון פנסיוני יש לבחון את הצורך הכלכלי של החוסך להכנסה חודשית לאחר גיל הפרישה מהעבודה, בהתחשב בהוצאות ובהכנסות ממקורות נוספים (קצבת זקנה מביטוח לאומי, השכרת דירה או חנות וכו'). כדי לחשב את גובה ההפרשות הנדרשות לקבלת קצבה חודשית בגובה מסוים בגיל הפרישה – יש להכפיל את הקצבה החודשית במקדם המופיע בתקנון או בחוזה.

ראוי לציין כי אין אפשרות לדעת מתי שאיריו של המבוטח יזדקקו לביטוח לאור פטירתו של המבוטח. לכן, בשונה מהחישוב הדרוש למקרה גמלאות, במצב זה מתייחסים לנתונים כמו הכנסה נטו של המבוטח ובן או בת זוגו, מספר ילדים, גיל הילדים ומצב בריאותי.

גובה ההפרשות לחיסכון הפנסיוני נקבע בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. העובד יפריש 6% משכרו, המעסיק יפריש 6% מהשכר הקובע לקרן פיצויים ו-6.5% נוספים לחיסכון. השכר הקובע הוא השכר ברוטו, כולל תוספות קבועות אך ללא שעות נוספות ותשלומים מותנים אחרים, ולפני ניכויים שונים, או מתוך השכר הממוצע במשק, כ-10,550 ₪ ב-2020, הנמוך מביניהם. במצב של הסכם עבודה שחל על העובד, ההפרשה תחושב לרוב משכר גבוה יותר, בהתאם לקבוע בהסכם.

אגב, אם העובד מחליט להפריש כספים שלא לקרן פנסיה, חלקו של המעסיק יכלול תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה המבטיח 75% מהשכר הקובע של העובד.

הגדלת הפרשות העובד והמעסיק

כל אדם עובד רשאי לבקש מהמעסיק שלו להגדיל את הפרשות העובד מעבר לשיעור ההפרשה הקבוע בחוק, עד למקסימום של 7% מהשכר. הגדלת ההפרשות משפיעה רק על חלקו של העובד, המעסיק לא חייב להגדיל את חלקו.

הגדלת ההפרשה לחיסכון הפנסיוני עשויה להגדיל את הקצבה החודשית בגמלאות ולהקטין את שיעור מס ההכנסה שיש לשלם בשנה בה מנכים את הכסף מחשבונו. בנוסף להפרשות ממשכורתו, העובד יכול להפריש עצמאית לקרן פנסיה כדי להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלו ועל מנת לנצל את הטבות המס בעידוד המדינה. כדי למצות את הזכויות מומלץ להיעזר ביועצים פנסיונים מנוסים.

המעסיק רשאי להפריש לקרן הפיצויים את מלוא הסכום מראש ולהפקיד לקרן הפנסיה בתשלומים חודשיים. במצב זה המעסיק יעביר 8.33% מהשכר הקובע ולא 6%. אם העובד מפוטר באפשרותו למשוך את הכסף שהצטבר לזכותו ברכיב הפיצויים.

בחירת מסלולי השקעת הכספים בביטוח הפנסיוני

בחירת מסלולי השקעת הכספים בביטוח הפנסיוני

כל אדם יכול לבחור את מסלול ההשקעה בהתאם לצרכיו, הכספים המופרשים יושקעו במסלול הנבחר. ישנם הבדלים משמעותיים בין המסלולים השונים, בין היתר מבחינת רמת סיכון ודמי ניהול. מומלץ לפנות לייעוץ כדי לבחור את מסלול ההשקעה בחיסכון הפנסיוני. אפשר לשנות מסלולים ולעבור ממסלול השקעה אחד לאחר בלי לאבד זכויות ורציפות. למעסיק אסור לנסות להשפיע על העובד בבחירת מסלול ההשקעה.

בעת ההצטרפות לביטוח הפנסיוני יש לבחור את מסלול ההשקעה הרצוי, אפשר לשנות בכל עת את המסלול. אם לא מודיעים לגוף הפנסיוני באיזה מסלול להשקיע את הכסף, לרוב יצרפו את המבוטח למסלול ברירת מחדל על פי מדינות הגוף הפנסיוני. במצב זה העובד עשוי לגלות כי מסלול ההשקעה הוא מנייתי ובסיכון גבוה שאינו הולם את צרכיו של המבוטח המעוניין במסלול סולידי.

ישנם אפיקי השקעה מגוונים בכל מכשירי הביטוח הפנסיוני, לדוגמה מניות, אג"ח, אג"ח ממשלתי, השקעות בחו"ל, נדל"ן וכיוצא בזה. בחירה נכונה של מסלול ההשקעה מושפעת מגורמים כגון:

  • כמה שנים נותרו עד הפרישה מהעבודה.
  • חסכונות כספיים נוספים לגיל הפרישה
  • תשואה לאורך זמן.
  • מוכנות לספיגת הפסדים.
  • פיזור נכסים.
  • חלוקת ההשקעות בשווקים בארץ ובשווקים בחו"ל.
  • איכות וביצועי מנהלי ההשקעות של הגוף הפנסיוני.
  • הרכב השקעות והיקף החשיפה למניות.

אם יש שנים רבות עד הפנסיה אפשר לבחור מסלול ברמת סיכון גבוהה כדי למקסם את התשואה, אך ככל שמתקרבים לגיל הפרישה מומלץ לבחור מסלולים סולידיים כדי למזער את הסיכון להפסדים ולקיטון הקצבה. יש קופות גמל בהן אפשר לנהל חלק מהחיסכון באופן עצמי.

חשוב לעקוב אחר ביצועי החיסכון הפנסיוני, לעיין בדוחות הנשלחים ולפנות לייעוץ מקצועי אחת לכמה שנים. כך ניתן להתאים את החיסכון הפנסיוני לצרכים המשתנים של המבוטח.

דמי ניהול

הגופים הפנסיוניים המנהלים את מכשירי הביטוח הפנסיוני גובים דמי ניהול מההפקדה ומסך החיסכון. דמי ניהול הם עמלות המשולמות לגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני. דמי הניהול המקסימליים שהגופים הפנסיוניים רשאים לגבות הם:

  • קרן פנסיה – 6% מההפקדה החודשית, 0.5% מסך החיסכון.
  • קופת גמל – 4% מההפקדה החודשית, 1.05% מסך החיסכון.
  • ביטוח מנהלים – 4% מההפקדה החודשית, 1.05% מסך החיסכון.

סיכום

בחירת ביטוח פנסיוני היא החלטה פיננסית חשובה מאחר והיא משפיעה על איכות חייכם בגיל הפרישה מהעבודה ובמצבי נכות, ההחלטה משפיעה על בני המשפחה במקרה מוות. חשוב לבדוק ולהבין את האפשרויות הקיימות כדי לבחור נכון את מכשיר החיסכון לפנסיה ולהתאימו להעדפות ולצרכים האישיים של העובד.

כל אדם עובד, שכיר או עצמאי, חייב לבחור היכן ינוהל החיסכון הפנסיוני שלו (קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) ועל ידי מי. לכן, חשוב להשוות מחירים, ביצועים, מסלולי השקעה וכיסויים ביטוחיים. אחת לכמה שנים יש לבדוק האם החיסכון הפנסיוני עונה על הצרכים של המבוטח, עדיף בעזרת סוכן ביטוח פנסיוני.

דילוג לתוכן