אחד הדברים הקשים להורים לאבחן זה הפרעות קשב וריכוז אצל הילדים שלהם. לעתים קרובות הורים מתמודדים עם העובדה שהילד שלהם נמרץ מדי, קשה לו לשבת במקום אחד. הוא זז הרבה, מתעסק עם כל דבר שנקרה בדרכו, מדבר בקולניות, מפריע לילדים ומבוגרים אחרים.
ילדים כאלה לפעמים גם מסורבלים בתנועותיהם. התיאום לקוי, שליטה חלשה בשרירים, נוטים להפיל דברים מהידיים, שוברים, לעיתים קרובות מועדים ונופלים. לילד כזה קשה מאוד להתרכז בדבר אחד. הוא מוסח בקלות, שואל הרבה שאלות, אבל לא מחכה לתשובות אלא מתחיל לעשות דברים אחרים, אותם הוא גם מפסיק במהירות.
כל זה קורה בפרקי זמן קצרים. לפעמים נראה שהאנרגיה של אותו ילד מספיקה למספר אנשים מבוגרים, ולכן ילדים כאלה נקראים היפראקטיביים.
קושי באבחון וסימנים מקדימים של הפרעות קשב וריכוז
הפרעות קשב וריכוז הן קשות לאבחון, למרות שסביר להניח שההורים עשויים להיתקל בסימנים הראשונים לעודף פעלתנות של הילד, כבר בגיל צעיר. כמובן, אסור לסווג כל ילד נרגש, שהאנרגיה שלו עולה על גדותיה, לקטגוריה של ילדים עם הפרעות או מחלות במערכת העצבים. לפעמים ילדים מתנהגים בצורה עקשנית, צועקים או לא מצייתים, וזה נורמלי. גם התמרדות, חוסר רצון ללכת לישון ונדנוד של לפני השינה אינם בהכרח מעידים על היפראקטיביות.
עם זאת, יש כמה סימנים שמסמנים שצריך ללכת לאבחון:
- הילד לא מצליח להירגע
- ריגוש יתר על המידה וללא סיבה
- אימפולסיביות ללא מעצורים.
עשרה אחוזים מהילדים מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז
הפרעות קשב וריכוז, כמו גם ADHD, על פי מחקרים שונים כ -10% מהתינוקות סובלים ממנה ומפריעות מאוד להסתגלותם החברתית. תסמונת זו מופיעה אצל בנים פי 4-5 יותר מאשר אצל בנות.
ניתן לראות לעיתים את הביטויים הראשוניים של ADHD כבר בשנת החיים הראשונה. ילדים כאלה רגישים מדי לגירויים שונים (למשל, לאור מלאכותי, לצלילים, לפעולות שונות של האם הקשורות לטיפול בתינוק וכו'). הילדים האלה בדרך כלל בוכים באופן חזק יותר מילדים אחרים בגילם, ויש להם הפרעות שינה – הם מתקשים להירדם, ישנים מעט וערים שעות ארוכות. בנוסף, הם עשויים לפגר מעט בהתפתחות המוטורית בחודש אחד או יותר מבני גילם, מתחילים להתהפך, לזחול וללכת מאוחר יותר. הם אנרגטיים, פסיביים, לא מאוד אמוציונליים. בשנים הראשונות לחייו של הילד, הדאגה העיקרית של ההורים היא מספר התנועות המוגזם של התינוק, הכאוס שלהם (חוסר שקט מוטורי). בעת התבוננות בילדים כאלה, הרופאים מבחינים בעיכוב קל בהתפתחות הדיבור שלהם. הם מסורבלים ומתקשים לשלוט בתנועות מורכבות.
קשיים במעבר לבית הספר
בגיל שלוש, גם אצל ילדים עם התפתחות תקינה, מתפתחות העצמאות והחשיבה הנפרדת. לצד זה, אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, גוברות השליליות, העקשנות והעקשנות. הילד מתעקש להביע את עצמו באופן אינדיבידואלי.
מאחר והרבה ילדים מתנהגים כך בגיל הזה, לעיתים קרובות ההורים לא רואים בהתנהגותו של הילד איזו שהיא בעיה, ולא פונים לאבחון. רק כאשר המחנכים מתחילים להתלונן על חוסר שליטה, חוסר שיתוף פעולה וחוסר יכולת של הילד לשבת בשקט במהלך השיעורים כמו גם אי יכולת להשלים את המשימות שלו, רק אז ההורים מבינים שכנראה יש בעיה. המעבר לבית הספר קשה מאוד לילד עם בעיה של הפרעות קשב וריכוז או ADHD, ושינוי הסביבה מגביר אצלו את המתח הנפשי והגופני.
יש לזכור שהקשיים הנפשיים עלולים להוביל לפעולות אנטי-חברתיות בגיל ההתבגרות, כאשר האימפולסיביות מתגברת, ולפעמים בשילוב עם אגרסיביות. אם הילד שלכם מתנהג באופן כזה, כדאי שתפנו לפסיכיאטר ילדים. הכינו את עצמכם מראש שלפעמים האבחון יהיה שונה ולא בהכרח יצביע דווקא על הפרעות קשב וריכוז או ADHD – אלא יציג הפרעות נפשיות מסוג אחר.
באבחון ADHD יש שלושה סימנים עיקריים: הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. אצל בנות ניתן לראות דווקא התנהגות הפוכה, הן רגועות מדי ו"מרחפות".
בנוסף, להפרעות אלה מתלווים לעיתים כאבי ראש, טיקים, גמגום והפרעות שינה.
- כתבה רלוונטית על ביטוח בריאות פרטי!!!
לא כל ילד אנרגטי הוא ילד היפראקטיבי
למרות כל האמור לעיל, אסור למהר ולסווג ישר ילדים פעלתנים כהיפר-אקטיביים. אם הילד שלכם אנרגטי מאוד, אלים, עקשן ולא צייתני, להמתין בסבלנות וכו' – אין זה אומר בהכרח שהוא היפראקטיבי.
ADHD מתבטא בכך שהילד לא מסוגל להעניק תשומת לב לפרטים, ולכן הוא עושה טעויות בעת ביצוע מטלות כלשהן (בבית הספר, בגן). אי היכולת להקשיב לאדם המדבר אליו יוצר רושם שהוא מתעלם מדבריהם והערותיהם של אחרים. קשה לו לסיים מטלות עד הסוף, למורת רוחם של הוריו ומוריו שבטוחים שהוא "עושה דווקא", אבל זה לא כך: ילד עם תסמונת ADHD פשוט לא מסוגל ללמוד את כללי העבודה ולדבוק בהם, חווה קשיים עצומים בתהליך ארגון הפעילויות שלהם, נמנע ממשימות הדורשות לחץ נפשי ממושך, לעתים קרובות מאבד את חפציו, את הפריטים הנחוצים בבית הספר ובבית, שכחן.
כיצד נזהה התנהגות זו בקרב ילדים?
ילד היפראקטיבי הוא חסר מנוחה, מזיז את ידיו ורגליו ללא צורך, זוחל על הכיסא, מסתובב ללא הרף, לא מסוגל לשבת בשקט הרבה זמן, קופץ בלי אישור, מסתובב בכיתה וכו, לפעילות הגופנית של הילד, ככלל, אין מטרה ספציפית. הוא פשוט רץ, מסתובב, מטפס, לא יכול לשחק במשחקים שקטים, להירגע, לשבת בשקט וברוגע, או לעשות משהו ספציפי. לעתים קרובות הילד מרבה לענות על שאלות ללא היסוס, באימפולסיביות, מבלי להקשיב להן עד הסוף, לפעמים פשוט צועק את התשובות, בקושי מסוגל להמתין לתורו, ללא קשר למצב ולסביבה. ההתנהגות מפריעה לשיחות ולמשחקים, אך הילד זקוק לסיפוק מיידי לרצונותיו. לפעמים ישנם סימנים נוספים, כמו התקשות בפעולות מוטוריות עדינות, חוסר איזון (קושי ללמוד לרכוב על אופניים), חוסר יכולת בספורט (במיוחד עם כדור). כמו כן נצפה קושי במערכות יחסים עם בני גילם ומבוגרים – התנהגות היפראקטיבית יכולה לעצבן את ההורים ואת המורים כאחד, לעורר דחייה מאחרים, מה שממרר את הילד עוד יותר והופך אותו להיות בלתי נשלט.
גנטיקה ולחצים
להפרעות קשב וריכוז יש בסיס גנטי: אם במשפחה יש קרובי משפחה שסבלו מבעיות דומות בילדותם, הסיכוי להתפתחות היפראקטיביות הוא כ 30%.
בהופעת ADHD, כמחצית מהמקרים נגרמים בגלל גורמים שליליים במהלך ההיריון והלידה, כמו מחסור בחמצן של העובר, עישון ותזונה בלתי הולמת של האם במהלך ההיריון, לחץ במהלך ההיריון, פג (לידת תינוק שמשקלו פחות מ 2500 גרם), לידה מוקדמת. בנוסף, מתח וקונפליקטים תכופים במשפחה, חוסר סובלנות וחומרה מוגזמת כלפי ילדים תורמים אף הם להתפתחות תסמונת זו.
גורמים נוספים: חוסר עקביות של יחס ההורים לילד (הכללים משתנים כל הזמן, לילד אין זמן להתרגל אליהם). חוסר ידע ומיומנויות לניהול תוקפנות וויכוחים, חוסר חום רגשי. ילדים היפראקטיביים לעיתים קרובות מעייפים, מרגיזים אפילו את קרובי המשפחה הקרובים ביותר. עקרונות טיפול ותיקון הטיפול בהפרעות קשב וריכוז צריכים להיות מקיפים, כלומר, עליהם לכלול גם טיפול תרופתי וגם טיפול פסיכולוגי. באופן אידיאלי, יש לפקח על הילד על ידי רופא ופסיכולוג, בנוסף לתמיכת ההורים.
מאפיינים פסיכולוגיים
המאפיינים הפסיכולוגיים הם כאלה שהם חסינים בפני נזיפות ועונשים, אך מגיבים לשבחים הקטנים ביותר במהירות. מומלץ לנסח הוראות בצורה ברורה ותמציתית. על מנת שילד כזה ימלא הוראה או בקשה כלשהם. ההוראות צריכות להיות ברורות, ולהכיל לא יותר מעשר מילים, אחרת הילד לא ישמע אתכם. לא מומלץ לתת להם מספר משימות בו זמנית, עדיף לתת את אותן ההוראות, אך בנפרד. על ההורים לפקח על עמידה בשגרת היום יום, לווסת בבירור את זמן הארוחות, המשחקים, הפעילויות הביתיות, השינה.
יש צורך לספק לילד את האפשרות לפרוק עודפי אנרגיה בתרגילים גופניים, טיולים ארוכים, ריצה קלה. כאשר אוסרים על משהו צריך לנסח את האיסור בצורה ברורה, ועל הילד להיות מודע להשלכות של הפרת האיסור.
ילדים היפראקטיביים לא מגיבים טוב למפגשים רבי משתתפים. אין טעם לנזוף בילד כשהוא נלחץ מאירועים גדולים והמונים, ובשום מקרה אסור לבצע השוואה שלילית של ילדכם עם ילדים אחרים ("ליטל ילדה טובה, ואתה רע!").
מומלץ לקצר את הזמן לצפייה בתוכניות טלוויזיה ומשחקי מחשב. ילד היפראקטיבי חייב מגבלות על צפייה בטלוויזיה ופעילויות ארוכות טווח במחשב, כי ככל שהוא מבלה יותר זמן במחשב, כך עוררותו הרגשית גבוהה יותר ויהיה קשה יותר להרגיע אותו. יש לזכור כי דרישות מופרזות ועומסי לימוד מוגזמים מובילים לעייפות מתמשכת של הילד ולהופעת סלידה מלימוד, לכן מומלץ להשתמש במשטר למידה מצומצם – מספר מינימלי של ילדים בקבוצה, בכיתה, משך השיעורים קצר יותר וכו.
איך מטפלים?
אצל חלק מהילדים ההיפראקטיביות נעלמת בגיל ההתבגרות. אצל מחצית מהילדים, ביטויים של הפרעת קשב וריכוז עוברים לגיל ההתבגרות והבגרות, ומחריפים. ניתן לטפל במגוון אמצעים, שלא כולם מכוסים על ידי קופת חולים. לכן מומלץ לעשות ביטוח לילדים הנותן מענה לאבחון בעיות קשב וריכוז ונותן מענה מקיף לטיפול במחלה.
להתייעצות עם סוכן מומחה השאירו פרטים ואנחנו נעזור לכם עם הבחירה הטובה ביותר עבור ילדיכם.
- אם אתם מתעניינים במידע על ביטוחים הגעתם למקום הנכון. הקליקו כאן ועכשיו !!!